הכרויות

בעקבות הטור "לפחות שייצא לי הכרויות סקס המעפנים האלה" לכתבה המלאה נושא התשלום בסוף הכרויות הוא נושא כאוב, שהרבה מאוד קשרים נופלים עליו עוד בטרם התחילו. לכן כדאי להישמע לכללים מאוד ברורים וחד משמעיים. למרות התפשטות הפמיניזם והחתירה לשוויון בין המינים, בנושא הזה אין שוויון בכלל, והציפייה של רוב הנשים היא שהגבר ישלם, או לפחות יציע לשלם את מחיר הדייט. בשנים האחרונות התפתח תת-זן של גברים שמסרבים לשלם על הבחורה בדייט, אפילו לא על קפה. טעות! אנחנו מציעים בכל פה לגברים בחבורה להיענות לציפייה הזו. את השקרים האלה יצרנו במו ידינו, רצינו לשווק, לגדול, למכור הכרויות, להיות הכי טובים. אבל כמו כל מפלצת, היא קמה על הגנן והכיתה אותו נמרצות עם הגזר. יצרנו מפלצת, שיקרנו את עצמנו כל כך הרבה זמן שהתחלנו להאמין שזאת אהבה. מה שנותר זה מה שניסינו כל כך חזק להסתיר יש הקצנה מסוימת בדבריי, אבל זה בעיקר כדי להבהיר נקודה עצובה בעיניי: הטקסט הזה כנראה מיועד לסינגלים שעדיין לא חוו נישואים או קשר ארוך, או לאלה שכן חוו, אבל זיכרונם בוגד בהם תכופות. כי ככה זה, חוק טבע וחוק חיים: לאחר תקופת חיים יחד, המשרה, האוטו, קירות הבית, המניקור של אתר הכרויות הממותקים נעלמים כלא היו. מה שנותר זה מה שניסינו כל כך חזק להסתיר - מי שאנחנו באמת. אנחנו מציינים היום את האחד באפריל. המסורת אומרת שזה יום השקר הבינלאומי. תזכורת מהדהדת לכך שאנחנו, כמו במרכזי הערכה של חברות, כמו בראיון עבודה, ממיינים וממיינים לפי פרמטרים כל כך דומים לארגונים האלה, עד שאנחנו לא שמים לב שמרוב מיון, מרוב חיפוש אחר כל כך הרבה פרמטרים חיצוניים ולא מהותיים, אנחנו נותרים ללא משרה. כלומר, ללא אהבה. לדבריהם, הם מאוד דומים באופי ואוהבים לעשות את אותם הדברים. "אנחנו משלימים זה את זה", אומרת אורטל. אבל מה שמאפיין את הזוגיות שלהם יותר מהכול היא "האכפתיות, הדאגה", היא מוסיפה. "הכרויות שלנו בנויה על הקשבה, על הבנה זה של זה, וכמובן - הרבה הרבה אהבה". "כבר בתחילת הקשר הרגשנו את החיבור המיוחד והבנו שמצאנו אהבה אמיתית", אומרת אורטל. "מוני הוא גבר מדהים, מבין, מתחשב ואוהב". ואילו מוני אומר על זוגתו - " חני היא בחורה עדינה, רגישה ואכפתית מאוד". הם עדיין לא קבעו תאריך לחתונה, אבל לדבריהם, היום הזה לא רחוק. לרווקים ולרווקות הם ממליצים: "אל תתייאשו, כל אחד מוצא בסוף אהבה". בני אדם הם מסקרנים, ואם רק פותחים את האוזניים תמיד אפשר ללמוד מכל אחד משהו. אז במקום להצטער שהגעת למפגש הכרויות, כי ברור שזוג לא ייצא מאיתנו, אפשר לנצל את הזמן כדי ליהנות, לבלות, ללמוד משהו, ולהשתפשף. ואולי, בסופו של דבר, נגלה שלא מצאנו זוגיות, אבל כן הכרנו אדם מקסים שנרצה להשאיר בחיינו, כידיד, ואולי גם יש לו חבר טוב? להימנע להגיד בסוף הדייט איך הרגשת בקודים הבלתי כתובים של עולם הכרויות, אם אומרים בסופה של פגישה ראשונה "נהיה בקשר", המשמעות היא "זה נגמר ואני לא רוצה לראות או לשמוע ממך שוב אף פעם". כמעט כולם מכירים את הקוד הזה ולא מצפים לצלצול הטלפון אחרי אמירה שכזו. לפעמים ישנה תחושה של "לא להגיד" כדי לא להיראות נלהב מדי. השלב הבא: איך מייצרים "כימיה" בהתחלה של קשר והכימיה אינה קשורה רק למצבים רומנטיים, אבל כשהיא מופיעה באתרי הכרויות, היא מעודדת לא פעם גם משיכה ומעוררת תשוקה. איך יודעים אם זה עובד? פשוט מרגישים את זה לכתבה המלאה אבל מה צריך להגיד אם כן רוצים להמשיך? הרבה אנשים מתחילים להסתבך, לא יודעים מה להגיד ובעיקר לא יודעים אם להגיד בכלל, או לחכות לצד השני. טעות! העצה שלנו: נהנית? תגיד/י את זה! אל תתנו לצד השני לחיות בספק או להרגיש לא בטוח. חלקו את רגשותיכם הטובים עם הצד השני. כך תוכלו לדעת במהירות אם התחושה הדדית. לחכות עד שמחזירים צלצול ולשחק משחקים למרות שמשה רבנו לא ירד מהר סיני עם "תקנות התקשורת לאחר דייט מוצלח", כמעט כל פנוי ופנויה מחזיקים בראשם סוג של קוד, נוקשה ולא מתפשר, לגבי הנושא הזה. לפחות להחליש! להיות פסימיים או שיפוטיים אנשים רבים יוצאים לפגישה הראשונה כשהם כבר מראש משוכנעים שהיא לא תצליח. הנטייה הזו לראות שחורות פועלת כנבואה שמגשימה את עצמה והרבה פעמים תורמת לכך שהדייט הכרויות יכשל עוד לפני שהתחיל. האמת היא שגברים לא "עושים הכל" בבית, אלא רק את שמוטל עליהם לעשות, או קל להם לעשות, או שאינם יכולים שלא לעשות מבלי למצוא את עצמם ישנים בחוץ, על אחד מספסלי הרחוב. רבים מתפקידי הבית עדיין באחריותה של אתר הכרויות . למה בעז לא עושה את כל זה, או לפחות חלק? כי הוא עובד? אולי כי הוא פשוט לא אוהב לעשות את כל זה. זה משעמם והרי ממילא זה מתאים לחלוקה שנקבעה בינינו - הוא בחוץ ואני בבית. ובתקופות שאני עובדת, האם הוא עושה את כל הדברים האלה? התשובה היא לא, כמובן. רשימת המטלות היומית שלי תמיד תיחתך באמצע לשתי עמודות נפרדות: עבודה, ודברים הקשורים בבית הכרויות חינם. לעולם (או לפחות כך זה נראה כרגע) יופיעו שתי הרשימות זו לצד זו, עמודה מול עמודה, מתחרות מי ארוכה יותר. גיליתי עוד משהו בנאלי להחריד: אף אחד, כולל משפחתי ומשפחתו, כולל הוא עצמו, לא מעריך את העבודות האלה. הן בלתי-נראות. רק אם לא ייעשו - יבלטו פתאום. במקרה הטוב אמרו לי, "איזו עבודה נהדרת את עושה" (אמא שלי). במקרה הפחות טוב: "ככה זה. גברים עובדים ונשים מנהלות את הבית" (אמא שלו). בוודאי שאיני חיה עם שוביניסט. במידה מסוימת חיינו שוויוניים מאוד, בוודאי יחסית לדורות קודמים. אבל "במידה מסוימת" אין פירושה שוויון.